הערכת התוצר תתבצע באמצעות מחוון אנליטי שמימדיו ברורים ומוגדרים היטב.
המאמר שבהמשך מגדיר ומתאר את מאפייניו .
המאמר נמצא בשלמותו באתר של מכון מופ״ת
המחוון ככלי מרכזי להערכה מהימנה
עמיקם סלנט
חלק מהמאמר מבוסס על מצר, ד. ורום, א. (2002) הערכת הישגים בקונטקסט בית-ספרי, עורכת גורי ש., הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר דוד מצר, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר אמירה רום, היחידה לעובדי הוראה, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה.
מצר ורום (2002) מדגישים את חשיבותה של מהימנות ההערכה דווקא כאשר סמכויות ההערכה מועברות לצוותי המקצוע בבתי הספר. הם מציעים הקפדה יתרה על הטמעת פעולות להגברת מהימנות ההערכה. המהימנות פירושה הוא דיוק ועקביות בהערכה. המטרה היא להבטיח דיוק בהערכה גם אם ישנו מעריך אחד בלבד. העדר דיוק משלב שונות לא רלוונטית בציוני התלמידים ועל כן פוגם בתקפות ההערכה ועלול ליצור מצב בו מפרשים את ציוני תלמידים באופן מוטעה, ועלולים לנקוט, שלא בצדק, בפעולות הנובעות מפרשנות זו.
כאשר סמכויות ההערכה עוברות לידי בית הספר, על צוות המקצוע הבית-ספרי לבנות כלים מושכלים להערכה. אחד הכלים החשובים ביותר להשגתה של מהימנות ההערכה במטלות הוא סולם ההערכה - המחוון.
כדי לבצע הערכה מהימנה, חייבים לבנות מחוונים אחידים, מדויקים ומפורטים, שיצביעו באופן מדויק ככל האפשר על רמת הביצוע הנדרשת מלומד ברמות השונות.
החלופות בהערכה מאפשרות מתן מטלות מורכבות, שאין עליהן בהכרח תשובה חד-משמעית. במטלות מורכבות ובעלות אפשרויות תגובה אחדות, יש צורך בקריטריונים להערכה המוגדרים היטב על מנת להבטיח שיפוט מהימן, הוגן ותקף. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר (בירנבוים, 1997).
נקודת המוצא של המחוון היא יעדי המטלה - המחוון בודק אם אכן הושגו היעדים הללו, כלומר - היעדים מהווים את הבסיס להגדרת הקריטריונים להערכה. כל קריטריון כזה מפורט לרמות ביצוע (לא פחות מ-3 רמות ביצוע: גבוהה, בינונית, נמוכה), המגדירות את רמת הביצוע המצופה מהלומד ברמות השונות. אלה הם קריטריונים וסטנדרטים לביצוע ועליהם להיות ברורים ומוגדרים. הפירוט לפי רמות הביצוע המצופות חייב להיקבע בהתאם לאוכלוסייה ובהתאם לציפיות המקצוע (בעיקר במטלות הדורשות ביצוע מורכב).
בנייה נכונה של המחוונים מאפשרת לבצע הן הערכה מספרית והן הערכה מילולית המשלימות זו את זו: ההערכה המילולית מציינת את מיקום הלומד על גבי סולם ההערכה, את הביצועים הנכונים והשגויים שלו ואת המרכיבים שעליו לשפר כדי להעלות את רמת ביצועיו. ההערכה המספרית מספקת את הציון על הרצף המוכר.
המחוון, אם כן, משמש גם ככלי לעיצוב תפקודו של הלומד. הלומד חייב לקבל לידיו מראש את המחוון, כדי שיהיה מודע לכל הנדרש ממנו בביצוע המטלה, וכך משמש המחוון ככלי לשיפור התפקוד: בעזרתו הלומד יכול להעריך בכוחות עצמו את רמת הביצוע שלו ולראות מה נותר לו לבצע כדי לשפר את ביצועיו.
המחוון, כאמור, צריך להיבנות בעבודה שיתופית של צוות המקצוע. עבודת הבנייה מתבצעת בשלבים:
· תרגום היעדים לקריטריונים להערכה (אפשרי גם לתרגם את היעדים לממדים כלליים, ואת הממדים לפרט לקריטריונים להערכה);
· החלטה על המשקל היחסי של כל אחד מהקריטריונים (בהתאם לחשיבות היעד ולמשך הזמן שהוקדש להשגתו בעת תהליך ההוראה);
· פירוט כל קריטריון ל- 3-5 רמות ביצוע (סטנדרטים) מוגדרות היטב;
· חלוקת הניקוד של הקריטריון בין רמות הביצוע המתייחסות אליו.
את המחוון יש לתקף ע"י בדיקת חלוץ (פיילוט) של תוצרים אחדים ע"י יותר מבודק אחד (בדיקת מהימנות בין-שופטית) ולשפצו על-פי הצורך, לאחר דיון בצוות המקצוע.
מחוון בנוי כהלכה מאפשר הערכה מהימנה על-ידי בודקי המטלה, הן כאשר המטלה קצרה והן כאשר היא מטלה מורכבת ומתמשכת לאורך זמן, גם כאשר המטלה מאפשרת מגוון תשובות (בירנבוים, 1997; רום, 2001).
הערה אישית
אני מעדיפה שהמחוון יבנה באופן משותף למורה ולתלמיד, באופן המשקף את השינוי שחל בעוצמת הסמכות של המורה כנציג הידע. בהתאם לכך נמצאת בין מרכיבי המשימה התייחסות לבניית מחוון הערכה. כדאי להקדים ולהסביר לתלמיד מהי מטרתו של המחוון ואילו מימדים הוא חייב להכיל.
ספרה של פרופ׳ מנוחה בירנבוים, ״חלופות בהערכת הישגים״, שמש לי מורה דרך נאמן בבניית מחווני הערכה בעבר.